הזכות להיבחר
סעיף 6(א) לחוק-יסוד: הכנסת קובע שכל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת.
המגבלות החלות על הזכות להיבחר
א. עם זאת קובע סעיף 6(א) לחוק-יסוד: הכנסת, כי אזרח ישראלי כאמור לא יוכל להיבחר לכנסת אם בית המשפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שהוא נידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל: זאת אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין בעברה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון.
יצוין שאם בית המשפט שהרשיע את המועמד קבע, לפי דין, כי בנסיבות העניין יש בעבירה משום קלון-לא תידרש קביעת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לעניין הקלון.
ב. סעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי המנויים להלן לא יהיו מועמדים לכנסת:
• נשיא המדינה;
• שני הרבנים הראשיים;
• שופט;
• דיין של בית דין דתי;
• מבקר המדינה;
• ראש המטה הכללי, צבא ההגנה לישראל;
• רבנים וכוהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר;
• עובדי מדינה בכירים וקציני צבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;
• שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק;
• עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
לבעלי תפקידים אלה עומדת האפשרות להיות מועמדים לכנסת רק אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה לפני המועד האמור.
ג. סעיף 56 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, מטיל הגבלות נוספות, אשר חלות על עובדי מדינה (לרבות עובדי תאגיד שהוקם בחוק), חיילים, שוטרים וסוהרים, וקובע שאלה לא יהיו מועמדים לכנסת:
1. עובד המדינה שדרגתו היא אחת מארבע הדרגות העליונות בכל סולם דירוג.
2. עובד המדינה בדרגה נמוכה מהדרגה השלישית שמתחת לדרגה העליונה בכל דירוג, אם לתפקידו נקבע מתח דרגות הכולל את הדרגה השלישית האמורה.
3. קציני צבא בכל דרגה שהיא בשירות קבע של צבא ההגנה לישראל.
4. שוטר במשטרת ישראל וסוהר בשירות בתי הסוהר, זולת אם חדלו להיות עובדי מדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים כאמור, לפי היום הקובע.
"היום הקובע" הוא היום שממנו נספרים הימים להתפטרות בעלי התפקידים, כך שיתאפשר להם להיות מועמדים לכנסת:
א. לענין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה ונציב בתי הסוהר- בעלי תפקידים אלה רשאים להציג את מועמדותם לבחירות לכנסת רק שלוש שנים לאחר יום השחרור משירות. אם התקיימו בחירות במהלך שלוש השנים הללו, הם רשאים להציג מועמדותם לבחירות לכנסת אף אם טרם חלפו שלוש שנים כאמור;
ב. לענין עובדי מדינה, קציני צבא, שוטרים או סוהרים שדרגתם היא אחת מארבע הדרגות העליונות – עליהם להתפטר 100 ימים לפני יום הבחירות.
אם הוקדמו הבחירות לכנסת – "היום הקובע" להתפטרות הוא 10 ימים מיום קביעת המועד לעריכתן.
עובד המדינה – פרט למורה – וחייל בשירות קבע של צבא ההגנה לישראל ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים והאמור לעיל אינו חל עליו, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות, ואם נהיה לחבר הכנסת – כל זמן היותו חבר הכנסת.
חייל בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון ששמו נכלל באחת מרשימות המועמדים, יופסק שירותו מיום הגשת רשימת המועמדים ועד יום הבחירות.
הערה: חבר כנסת או מועמד לכנסת שנבחר או נתמנה לאחד מהתפקידים המנויים לעיל – תיפסק חברותו בכנסת או מועמדותו לכנסת, מיד עם מינויו לתפקיד.
ד. כמו כן, סעיף 11(א) לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010, קובע כי נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד לא יהיו, בכל תקופת כהונתם חברי הכנסת ולא יכולים להיכלל ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת.
מניעת השתתפות בבחירות
סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי תימנע השתתפות רשימת מועמדים או מועמד ברשימת מועמדים, אם יש במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
2. הסתה לגזענות;
3. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
סעיף 7א(א1) לחוק היסוד קובע כי מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים – יראו אותו כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת.
הגשת רשימות המועמדים
הזכות להגיש רשימת מועמדים לכנסת נתונה אך ורק למפלגה שנרשמה כדין אצל רשם המפלגות ואושרה. רשימת מועמדים תכיל מועמד אחד עד 120 מועמדים שזכאים להיבחר. כל מועמד חייב להסכים בכתב להכללת שמו ברשימת המועמדים, וכתבי ההסכמה החתומים של כל המועמדים יצורפו לרשימה.
אדם יכול להיות מועמד ברשימת מועמדים אחת בלבד. מועמד שהסכים להכללת שמו בשתי רשימות או יותר – יימחק שמו מכל הרשימות.
רשימת מועמדים יכול גם שתהא מוגשת בידי שתי מפלגות או יותר.
רשימות המועמדים יוגשו לוועדת הבחירות על גבי חוברת שמנפיקה הוועדה, בהתאם לתקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג-1973, בצירוף כתבי ההסכמה החתומים, לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות.
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 קבעה את הימים שבהם יוגשו לה רשימות המועמדים:
ביום רביעי, כ"א בכסלו התשע"ה– 28.1.2015, בשעות 16:00-11:00.
ביום חמישי, כ"ב בכסלו התשע"ה– 29.1.2015, בשעות 22:00-16:00.
כינוי הרשימה ואות הרשימה
בחוברת הכוללת את שמות המועמדים ברשימה יציין בא-כוח הרשימה את הכינוי שהיא מבקשת ואת האות או האותיות שיסמנו את הרשימה.
רשימת מועמדים תישא כינוי בצירוף אות אחת או שתי אותיות שונות של האלף-בית העברי בלבד, להבדילה מרשימות מועמדים אחרות.
שתי מפלגות או יותר המיוצגות בכנסת היוצאת על ידי סיעה אחת או יותר, ומגישות רשימת מועמדים אחת, זכות עדיפות להן לסמן את רשימתן בכינויים או באותיות, כולם או מקצתם, שבהם היו מסומנות בבחירות לכנסת היוצאת, והוא אף אם המספר הכולל של האותיות עולה על שתיים.
למפלגה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי סיעה זכות קדימה על האותיות המסמנות את רשימתה. אותיות אלה מכונות "אותיות תפוסות". כמו כן רשאית המפלגה לסמן את רשימתה באות או באותיות ששימשו אותה במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות.
רשימת מועמדים שמבקשת להשתמש באות או באותיות המייצגות סיעה בכנסת היוצאת (ב"אותיות תפוסות"), רשאית לעשות כן רק אם קיבלה אישור לכך בכתב מבא-כוח אותה הסיעה.
האותיות ה"תפוסות" כיום: א, ב, ג, ד, ה, ו, ח, ט, כ, ל, מ, ס, ע, פ , צ, ר, ש, ת, ן, ם.
האותיות ה"פנויות" כיום: ז, י, נ, ק, ף, ץ.
בכפוף לזכויות האמורות לעיל, מי שיקדים להגיש את רשימתו ביום הגשת רשימות המועמדים, זכותו לבחור כינוי ואות או אותיות – קודמת. רשימת מועמדים שמגישיה לא ייתנו לה כינוי או אות, תיתן לה הוועדה המרכזית, בכפוף לאמור לעיל, כינוי ואות או שתי אותיות.
ליקויים ברשימת המועמדים
לא יאוחר מהיום ה-35 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: כ"א בשבט התשע"ה – 10.02.2015), תודיע הוועדה המרכזית לבא-כח רשימת המועמדים ולממלא מקומו על ליקויים שניתנים לתיקון ברשימת המועמדים, כגון: חסר או שיבוש בפרטים אישיים של המועמדים.
כתב הסכמה של מועמד שיוגש כאשר אינו חתום או שלא יוגש כלל או מועמד שהיה חייב להתפטר מעבודתו בהתאם להוראות החוק האמורות לעיל ולא עשה כן - אלה הם למשל ליקויים שאינם ניתנים לתיקון ותוצאתם היא מחיקת שמו של המועמד מרשימת המועמדים.
הליקויים ניתנים לתיקון לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: כ"ו בשבט התשע"ה – 15.02.2015).
פרסום רשימות המועמדים
הפרסום יכלול גם את כינוי ואות הרשימה כפי שאושרו על ידי ועדת הבחירות המרכזית.
הפרסום ייעשה לא יאוחר מהיום ה-9 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: 08.03.2015).
בקשה לוועדת הבחירות המרכזית שלא לאשר רשימת מועמדים, עקב היותה רשימה מנועה ובקשה שלא לאשר מועמד, עקב היותו מנוע
כאמור, קובע סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, כי יש לפסול רשימת מועמדים או מועמד ברשימת מועמדים, אם יש במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזויין של מדינת אוייב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
בקשה שלא לאשר רשימת מועמדים או שלא לאשר מועמד, תוגש לוועדת הבחירות המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-40 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: ט"ז בשבט התשע"ה – 05.02.2015).
בקשה שלא לאשר רשימת מועמדים יכול שתוגש על ידי חברי ועדת הבחירות המרכזית, באי-כוח הסיעות, היועץ המשפטי לממשלה וכל אזרח מן השורה, ובתנאי שתכיל פירוט מלא של העובדות המהוות את עילת הבקשה, את כל הטענות המשפטיות ואת האסמכתאות עליהן מבוססות הטענות.
בקשה לקבוע כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת תיחתם בידי שליש מחברי הוועדה המרכזית.
רשימת מועמדים או מועמד שכנגדם הוגשה בקשה, מחוייבים בהגשת כתב תשובה, לא יאוחר מהיום ה-34 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: כ' בשבט התשע"ה – 09.02.2015). הבקשה תידון בפני מליאת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. במהלך הדיון יוצגו על ידי המבקש טענות לביסוס הבקשה, ולרשימת המועמדים או המועמד שכנגדם הוגשה הבקשה תינתן הזכות להשמיע את טענותיהם בפני הוועדה. בתום הטיעונים, יישמעו עמדותיהם של חברי הוועדה, והוועדה תכריע בבקשה בהצבעה.
החליטה הוועדה כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת – תודיע על כך למועמד ותעביר מייד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון (שכן החלטת הוועדה כאמור טעונה אישור בית המשפט העליון). הודעת הוועדה על החלטה לאשר או לסירוב לאשר מועמד או רשימת מועמדים, תימסר לא יאוחר מהיום ה-25 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: א' באדר התשע"ה – 20.02.2015).
בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת ובערעור על החלטת הבחירות המרכזית לדחות את בקשת הפסילה – ידון בית המשפט העליון במותב של תשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון.
פסק דינו של בית המשפט העליון יהיה סופי ולא ניתן יהיה לערעור.
פסק הדין יימסר לוועדת הבחירות המרכזית לא יאוחר מהיום ה-19 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: ז' באדר התשע"ה – 26.02.2015).
סירבה ועדת הבחירות המרכזית לאשר רשימת מועמדים או אחד משמות המועמדים, שלא על בסיס סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת או שסירבה לאשר את הכינוי או את אותיות הרשימה – עליה להודיע על כך לבא-כח הרשימה ולממלא מקומו.
בא-כח הרשימה וממלא מקומו רשאים לערער לפני בית המשפט העליון על הסירוב, לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: ג' באדר התשע"ה – 22.02.2015). זכות הערעור לבית המשפט העליון נתונה גם בסיטואציה שבה אישרה ועדת הבחירות המרכזית רשימת מועמדים. הזכות נתונה ליועץ המשפטי לממשלה או ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או לפחות רבע מחברי ועדת הבחירות המרכזית.
בעלי זכות הערעור רשאים לערער לבית המשפט העליון לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות, בטענה שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת, לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. בית המשפט העליון ידון בערעור על אישור הוועדה במותב של שלושה שופטים.
פרסום רשימות המועמדים
ועדת הבחירות המרכזית תפרסם ב"ילקוט הפרסומים" את רשימות המועמדים כפי שאושרו על ידה, או כפי שהחליט בית המשפט העליון, אם פסק בערעור שנדון בפניו.
הפרסום יכלול גם את כינוי הרשימה ואות הרשימה כפי שאושרו על ידי ועדת הבחירות המרכזית.
הפרסום ייעשה לא יאוחר מהיום ה-9 שלפני יום הבחירות (בבחירות לכנסת ה-20: י"ז באדר התשע"ה– 08.03.2015).